איך נמנעים מתרמיות?

סדר היום שלנו מלא בשגרה, גם אם לא נראה לנו כך מהרגע הראשון. אנחנו קמים בבוקר (או בצהריים, לציפורי הלילה שבינינו) ומתחילים את היום שלנו. חלקנו הולכים לעבודה. חלקנו יוצאים לפעילות ספורטיבית. חלקנו יושבים עם חברים. חלקנו הולכים ללמוד. גם אם מהות היום משתנה מאחד לאחד, תמיד נשארות הפעולות השגרתיות שמאפיינות כל אחד מאיתנו. אנחנו מתכתבים עם חברים. אנחנו גולשים בפייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק. 

לעומת זאת, לא תמיד אנחנו עושים תמיד את אותם הדברים. לפעמים אנחנו מגוונים. לפעמים אנחנו נוסעים למקום חדש שלא היינו בו אף פעם, ואז אנחנו מסתכלים יותר טוב על הכביש ועל הפניות, לחפש "סכנות" שאנחנו לא מכירים באזור. לפעמים אנחנו מתקבלים למקום עבודה חדש, ואנחנו מנסים להתרכז כמה שניתן כדי לא לפשל על היום הראשון. מקרים כאלה מוציאים אותנו מאזור הנוחות שלנו וגורמים לנו להיות יותר דרוכים. כל סיטואציה חדשה שכזו אנחנו בוחנים יותר לעומק וחושבים על ההשלכות של כל החלטה שלנו.

וזה ההבדל בין השגרה היום-יומית, לבין המקרים המשתנים, שאליהם אנחנו נוטים יותר לשים לב. זו גם הסיבה שאנו נוטים "לכבות" את חוש הסכנה כשמדובר בענייני היום יום שלנו. כשאנחנו מתכתבים עם אדם שאנחנו מכירים, אנחנו נוטים לסמוך עליו ועל כל מה שהוא כותב לנו. אין לנו סיבה לחשוב שמישהו אחר כותב בשמו. מה אני, חשדניסט? אמר פעם אדם מפורסם. אם כל פעם היינו מתחילים לחקור אם אנחנו באמת מתכתבים עם מכר שלנו ולא עם מישהו אחר, היינו נשארים כנראה ללא חברים עם כל החשדות והחקירות שהיינו מעבירים אותם בכל פעם מחדש.

וזה מצב שנוכלים מחפשים ומודעים אליו. הם מחפשים את הדרך להיכנס לשגרה היום-יומית שלכם ולתקוף באמצעותה. וזה יכול לקרות בכל סיטואציה – בריצת הבוקר עם הנוכל שמתקיל אתכם וחוטף מכם את מכשיר הטלפון שלכם במסווה של עזרה, בהתכתבות עם חבר שמסתבר שבכלל נחסם מהווטסאפ והנוכל שולח לכם קישור זדוני דרך הווטסאפ של אותו חבר, בגלישה השגרתית בפייסבוק שבה נתקלתם בפרסומת מעניינת ומסתבר שזכיתם בהגרלה שרק מנסה לסחוט מכם כספים לצורך ההשתתפות בה. בפרק הבא, דן יעקב יסביר לכם מתי נורות האזהרה צריכות להידלק בראשכם, ומתי החשדניסט-מטר שלכם צריך להתחיל לצפצף.